|
|
מוצא השיח האקולוגי על התרבות | 67 סגנון וצורות ספרות אצל מיכאל בחטין, ואשר אותן מכיר הקורא העברי בעיקר 35 מעבודותיו המאוחרות של גרשון שקד . העיסוק ביחסים שבין הפרטים בקהילה לבין עצמם – המחקר על הסכיזמוגנסיס – ועל היחסים שבין הקהילה ובין סביבתה, היה כאמור התחום המובהק שהקנה לבייטסון מוניטין, וממנו המשיך להצמיח אבחנות לגבי התנהגות חברתית והשלכותיה על עיצוב התרבות . המדובר בעיקר בחקר התקשורת בין פרטים במשפחה, אשר בה פרט אחד נמצא במיקום של שליטה על פרט אחר, כמו למשל יחסי אם עם ילדיהָ . לטעמו טיפוס זה של יחסים צורך מנגנוני ויסות כדי לייצר יכולת התמדה של היחסים האלה . על יסוד תצפיותיו כאנתרופולוג חברתי ומן ההסתכלות בהתנהלות היום-יומית שבין אימהות לילדיהן בשבט בבָּאלי ניסח דפוס תשתיתי של יחסים שאותו כינה ׳קשר של מסר כפול-מבע׳ ( double bind ) . את הקשר הזה זיהה כתנועת דחייה שהאם מפעילה כלפי תינוקה בעת הזנתו או בשעה שהוא מצוי בחיקה ; את המצב הבסיסי הזה הציג כמבנה-קשר שבו מעורבים שני פרטים : בצד האחד אדם אחד ( או יותר ) , שהוא ׳סובייקט׳, במובן הכפול שיש למילה זו בשפה האנגלית : ׳פרסונה בעלת תכונו...
To the book |
|
|