|
|
15 זו כל הפואנטה אנו חיים בעולם שבו טבעו של המידע משתנה תדיר . הפלטפורמות באות ונעלמות מהעולם, אבל הסיפור כאן מאז ולעולם . כי בניגוד למה שחושבים, אנחנו לא מתַקשרים באמצעות מילים או פלטפורמות, כל אלו הם רק הכלים המשמשים אותנו כדי להעביר את הסיפורים שלנו . הסיפורים הם מדורת השבט של ימינו, והמדיה — היא רק עוד אמצעי להעברתם . אנחנו כל הזמן מספרים לעצמנו סיפורים, למעשה החיים שלנו הם רקמה אחת גדולה של סיפורי שתי וערב שרקמנו . אנחנו חיים על פי הסיפורים האלו, נושמים את הסיפורים האלו, מתנהגים בהתאם לסיפורים האלו, מאמינים בסיפורים האלו, ובכל הזדמנות אנחנו מספרים את הסיפורים האלו לאחרים . בכל מפגש ומפגש שלנו — בעבודה . בעסק . בכנסים . בבית קפה . בסופר . ברחוב . בחוג של הילדים . . . — אנחנו כל הזמן בעיקר מספרים סיפורים . למעשה, כ - 65 אחוזים מכל מה שאנו אומרים במהלך היום הם סיפורים . לא לחינם אנחנו מכונים בפי החוקרים האדם המסַפר . אם כך, מדוע יש בינינו כל כך הרבה אנשים שנלחצים כשאומרים להם לספר סיפור ? למה יש כאלו בינינו שמיד חושבים : מה לי ולסיפור סיפורים ? איך זה בכלל קשור אליי ? מה, אני סופר ? ...
To the book |
גואז, אסנת
|
|