לילת א־דח'ולה (ליל החתונה)

הִיבָּה | 123 כאילו אני מתביישת, למשל בכל פעם שדיברתי על משהו שבינו לבינה כיסיתי במטפחת את הפנים כאילו אני מתביישת לדבר על הנושא . ואז האימא או האחות של הכלה היו קוראות לי למטבח ואומרות לי, "תודה, אל תתביישי, תמשיכי" . מישהי אחרת שהייתה שם התקשרה אליי ואמרה, "בואי, תדריכי את הבת שלי, אבל אל תגידי לה שאני אמרתי לך" . ככה השמועה עברה מפה לאוזן . זה סודי ולא סודי . אני לא צריכה לעשות את זה במיקרופון . אני מספרת לה איך היא צריכה להיות איתו בלילה . אני נותנת לה ספר ארוז שכתוב בו על הדרכת כלה . לפעמים אני לוקחת פסוק בקוראן ומספרת עליו, מה הוא אומר . אני מחזקת את מה שאני מסבירה, למשל איך החיים יהיו יפים אחרי שיעבור לילת א-דח'ולה . בחופה אני יושבת על יד הכיסא שלה ואומרת לה, "תראי, זה הלילה שלך . זה משהו שמח, זה משהו טוב . הוא בחר אותך, ההורים בחרו אותך, זה ממש היום הכי יפה בחיים שלך" . אני גם מעודדת אותה ואומרת לה, "איזו יפה, את יותר יפה מכלות אחרות", כי אני רוצה שתרגיש טוב ותתחזק . כשמגיע האוכל אני מתחילה לצחוק איתה שהאוכל טעים, אבל שגם מה שיהיה בלילה הוא טעים . זה השיגעון שלי, והיא צוחקת . א...  To the book