בית במדבר

חנאן | 101 אבא עבד במרכז הארץ כטייח . הוא היה בן שלושים כששדכנית הכירה לו את אימא . היא כבר הייתה אז בת עשרים וחמש, ואצל הבדואים זה גיל מאוחר לנישואים . התנאי שהעמידה המשפחה של אִמי לאבא הוא שהם יגורו רק באזור המרכז – במשולש לוד-רמלה-יפו . באותה תקופה בדרום לא הייתה בניית קבע, והבדואים גרו באוהלים או בצריפים . המשפחה שלה, בייחוד אחותה שגידלה אותה, לא הסכימה שאימא תעבור לגור "באיזה אוהל במדבר" . אבא קיים את הבטחתו, ובמשך חמש-עשרה שנים הם גרו ברמלה . לסבא שלי מצד אבא היו קרקעות ואדמות ליד קיבוץ רביבים . ב- 1948 אמרו לו לצאת מהאדמה הזאת, כי הצבא צריך לעשות שם תרגילים ואימונים . העבירו אותם באופן זמני לכפר לא מוכר, ואחר כך המדינה הציעה להם לרכוש אדמות בשגב שלום ולבנות בעיירה החדשה את ביתם . מי שהיה לו כסף רכש קרקע ובנה . אבא כבר חסך מספיק כסף כדי לקנות מגרש ולבנות . חודשיים אחרי שנולדתי, עברנו לנגב . לאימא שלי הייתה מודעות כלכלית מופלאה למרות שמעולם לא ביקרה בבית ספר . לפעמים אני חושבת שיש נשים עם תואר ראשון ושני שאין להן ידע כמו שלה . הדרך שהצליחה לחסוך ממעט הכסף שאבא היה מרוויח הייתה כמו...  To the book