כוכב זוהר

34 | כַּוְכַּבּ : נשים בדואיות פורצות דרך משהו אחר . אומנם בבית הספר היסודי הצטיינתי, אבל אני חושבת שלא בגלל זה הוא הסכים שאמשיך ללמוד . בשבילו הייתי מיוחדת ואחרת . ההליכה לתיכון הייתה קשה מאוד . לא הייתה הסעה לבית הספר, והייתי הולכת ברגל ארבעים וחמש דקות לכל כיוון . אני אפילו לא יודעת מה המרחק בקילומטרים, כי היינו מקצרים דרך הגבעות ולא הולכים בדרך העפר, שהיא ארוכה יותר . בחורף לפעמים היו משיגים לי טרמפ שיביא אותי לבית הספר, אבל לא תמיד היה רכב, ולפעמים הייתי הולכת ונרטבת בגשם . למרות הכול מעולם לא הפסדתי יום לימודים . סיימתי את התיכון בהצטיינות ונרשמתי למכללה למסלול של מורים לביולוגיה . הייתי ביישנית, ואני לא יודעת איך איתרו אותי לתוכנית המצטיינים . הכי קשה היה להגיע למכללה . הלימודים והבחינות לא היו קשים לי כמו הדרך מהבית למכללה וחזרה . שוב הייתי הולכת ארבעים וחמש דקות לתחנת האוטובוס ושם מחכה לאוטובוס לבאר שבע . הנסיעה הייתה נמשכת שעה, כי האוטובוס עצר בכל תחנה בדרך . בבאר שבע הייתי עולה על עוד אוטובוס פנימי בתוך העיר שהגיע למכללה אחרי חצי שעה . לפעמים הייתי יוצאת בשש בבוקר כדי להגיע ...  To the book