על שמות מושאלים של הצדדים בספרות השו״ת

278 יוסף ריבלין שהחלפת השמות נעשתה על ידי השואל . כך למשל, בהקדמה לשו״ת מהר״ם מינץ נכתב : ״והנני אסדר סימנים מן התשובות אל אשר נשאלתי זה ימים רבים, יש מהן שנשלחו לפני בלשון ראובן ושמעון״ . הסיבה העקרונית להחלפת השם היא, כפי הנראה הרצון להעניק לתשובה אופי של חוות דעת הלכתית תיאורטית, ולא תוקף של פסק דין מחייב . בדרך כלל השאלה נשלחה על ידי אחד הצדדים המעורבים בפרשה, ומטבע הדברים הניסוח נטה לכיוון מסוים . אפשר שהוא עלול היה להשפיע על פסק המשיב . המשיב אף הוא מבקש להסתייג ממתן פסק דין כאשר צד אחד אינו מיוצג כלל . לכן, גם מבחינתו החלפת השמות ממזערת את הבעיה . הצפנת השמות תוכל כמובן גם למנוע משוא פנים כאשר מדובר באישיות מוכרת או באחד מקרוביו של המשיב . כאשר מדובר בשאלות בענייני כלכלה, מסחר ומיסים היה חשש שמא פרטים מזהים יעוררו את הרשויות לדרוש מיסים גבוהים וכיו״ב . מסיבה זאת נהגו להצפין גם את שמות המקומות, וכפי שיפורט בתשובות דלהלן : תשובה כל מה שהתנו בני העיר בענין ממון תנאם קיים וכו׳ וא״כ אם בני חברון התנו ביניהם שכל מי שיעתיק דירתו מהם ללכת לדור בלוד יפרע עמהם מס המלך, וכו׳ . 2 שאלה : שר ...  To the book