בין פרשנות ביאורית־היסטורית למדרש כתובים: חידוש הדיבור למשה במדבר

132 חיים מיליקובסקי ברם, גם אם נניח שמילים אלו מקוריות לפירוש רש״י, 2 קשה לראות כיצד הן עונות של הקושיה, וכך באמת עולה מדבריו של בעל משכיל לדוד . הרי באופן יסודי רש״י מדבר על תקופה — השנים שעברו מסיפור המרגלים עד תום כל הדור ההוא — ולא על פרשה, וכיצד אפשר לומר שבתקופה הזאת ה׳ דיבר אל משה בחיבה בספר במדבר ולא בחיבה בספר דברים . לכן, בין אם ההגבלה ל״פרשה זו״ היא של רש״י ובין אם היא של מתרץ-מגיה מאוחר יותר, קשה להבין את דברי רש״י . יתירה מזו . גם אם נאמץ סברה זו או אחרת להגביל את ההתייחסות לתקופה זו למה שמופיע בפרשה זו בספר דברים, הדברים אינם נהירים . הרי פסוק יד בדברים ב קובע שתום כל הדור ההוא היה בעברם את נחל זרד, ולפי סדר התחנות והמאורעות בספר במדבר פרקים כא ואילך, בני ישראל עברו את נחל זרד ( כא : יא ) לפני שהתקרבו למואב . זאת אומרת, נראה סביר שגם מה שנאמר אל משה בדברים ב : ט — שלא להצר את מואב — נאמר אחרי שעברו את נחל זרד ותמו כל האנשים, ובכל זאת הדיבור מתחיל במילים ״ויאמר ה׳ אלי״ . איני רואה דרך לפתור את הסבך ההיסטוריוגרפי הזה . כלומר, איני יכול להסביר כיצד רש״י יתאים את כל הפסוקים ש...  To the book