תרגומי התורה הארמיים

תרגומי התורה הארמיים 25 תרגום יש אומרים מפני המלאכים שלא יתקנאו בנו שאנו משבחים שבח נאה כזה״ . מכאן נלקחה האגדה על ״אקדמות מילין״ שנאמרת בארמית משום שהמלאכים לא מבינים שפה זו, כלומר שיש ייחוד לשפה הארמית — צינור תקשורת ישיר עם הקב״ה מבלי שהמלאכים יבינו . יש להניח, שהאבות ידעו ארמית בבואם מפדן ארם, עובדה שיעקב מדבר עם לבן ארמית — קרא ל״גלעד״ ״יגר שהדותא״ ( בראשית ל״א מז ) . אנשי חזקיה מבקשים מרבשקה : ״דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה״ ( מלכים ב׳ י״ח כו ) . סביר אפוא, שהארמית שימשה באותה תקופה ( המאה השמינית לפנה״ס ) כשפת הדיפלומטיה . אחרי גלות בבל נתרחב מאד תחום שלטונה של הארמית, ויעידו על כך הפרקים הארמיים בספרי דניאל ועזרא . הצטרפותם של בני העמים הנכריים אל ישראל בתקופה זו הביאה לידי דחיקת העברית, ככתוב בספר נחמיה ( י״ג יג – כה ) : ״ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית כלשון עם ועם״ . אפשר להניח שבתקופה זו נעשתה הארמית לשון החיים היומיומית ואילו העברית שימשה כלשון הדת ובית המקדש . כדי שהעם יבין את התורה היה צורך לתרגם את התו...  To the book