|
|
מיכל רום | 95 אני גבר, ונישאתי לאישה ששמרה על שמה ולא קיבלה את שמי בשום צורה . אם היינו חושבים על שם יפה עבור שנינו אולי הייתי משנה, אחרי הכול השם שלי חוזר דור אחורה בלבד, לאבא שלי, ולא מייצג מסורת משפחתית ארוכת יומין . חברים שלנו שהתחתנו שינו שניהם לשם חדש, אבל אנחנו לא מצאנו משהו מתאים, אז כל אחד נשאר עם השם שלו . יש לנו שני ילדים . הראשונה נקראת בשני שמות המשפחה עם מקף, כששם אשתי קודם לשמי, משום ששמי מתחיל בא' ושמה של אשתי בע', וחשבתי שעדיף שהבת לא תצא תמיד ראשונה בכל דבר . הבן נקרא רק בשמי כי התעצלנו לגשת למשרד הפנים ולשנות את שמו, כמו שנדרש כשרוצים שהבן יקבל שם שונה משם האב . יש לי רגשות מעורבים כלפי העובדה שבמשפחתי ארבעה אנשים עם שלושה שמות משפחה שונים . מצד אחד אני מעריך את העצמאות והרצון לשוויון של האישה, מצד שני הייתי רוצה לחיות במשפחה שבה כולם נקראים באותו שם . גל אמיר בהקשר הזה מתברר כי ההנחה המובנת מאליה בישראל היא שמשפחות "נורמליות" או "טובות", כלומר יציבות ומתפקדות, הן משפחות שבהן לכולם יש אותו שם משפחה בדיוק . או כמו שנהוג לתאר את זה "שם אחד למשפחה אחת" . זה הדבר הנכון, ...
To the book |
|
|