מדינת הבוראת

88 בפרחים ; לא הזדהיתי עם המדונה האלוהית המיניקה, וגם לא עם סרטי וידיאו ביתיים שמראים חתיכות בשר מדמם יוצאות מתוך ואגינות ; גם הדימויים הסופר-ריאליסטיים והמדכאים של גופים רפויים לא תאמו את הרגשתי . החוויה שלי הייתה של אירוע חזק, מדהים, נפלא ונורא, מגוחך ומעורר ענווה, שמשנה הכול ודורש הכול ; כמו התנגשות חזיתית . הוא פירק את הכול, כולל הגוף, וחיבר את הכול בחזרה — אבל דבר לא נותר כפי שהיה . זאת הייתה טרנספורמציה פיזית ומנטלית עמוקה, שבה נפגשו והתנגשו קצוות : חיים ומוות, גוף ונפש, צעירות וזקנה, יראה וגועל, אהבה ושנאה, עבר ועתיד, משיכה ודחייה, אמת ושקרים, נס ומיתוס . האירוע הזה עורר דעות קדומות עמוקות וארכאיות, אישיות וחברתיות, שאין להן הרבה קשר לחוויה עצמה . אני מאמינה שזהו תהליך שמוציא את הטוב ואת הרע ביותר בכולנו, בחושפו אמיתות כואבות — אישיות, תרבותיות, חברתיות, פוליטיות וכלכליות . זהו מבחן אופי קשה, שינוי טוטלי של מה שהיה ומה שיהיה . איבדתי כל כך הרבה והרווחתי כל כך הרבה : גוף חלק, שיניים, משפטים שלמים שיש להם התחלה, אמצע וסוף, עצמאות בלתי-תלויה, חברות / ים ובני משפחה שלא הבינו את המשמ...  To the book