כשנולדת

82 אבל כאמור, בעת ההיא, זו שאלה שלא הייתי במגע עמה . על פני השטח הייתי בת ,27 נשואה ארבע שנים ורק חיכיתי להיכנס להיריון . אפשר לומר שבמשך יותר משנה, במקביל לעבודתי כמוזיקאית וכמטפלת, "עבדתי" גם בלהיכנס להיריון . זה לקח זמן ארוך מכפי שציפיתי . כל חודש שבסופו קיבלתי מחזור היה בשבילי כמו נצח . כשגיליתי בחורף של שנת 2001 שאני הרה, הייתי מאושרת כל כך, שלא היה מקום לשום רגש אחר . אחר כך, במהלך חודשי ההיריון הארוכים, נכנסה ללב החרדה — חיכיתי במתח לתוצאות הבדיקות, וכשמשהו לא היה תקין עצרתי את נשימתי עד שהתקבלו תוצאות בדיקת מי השפיר . תשעה חודשים עברו בציפייה דרוכה בין אולטרסאונד אחד למשנהו, מבדיקה גנטית אחת לשנייה . לא הכול הלך חלק ; סקירה ועוד דקירה ועוד סריקה . ידיים קרות שממששות אותי . רק חיכיתי ללידה . שתבוא כבר . הלידה . שתבוא כבר הילדה . לדבר אחד לא חיכיתי . דבר אחד היה לי ברור . אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי מימיי . אני מלכת האהבות . מתאהבת בסערה ובצורה טוטאלית . אתן לה את הלב שלי בקלות . אני שלה והיא שלי . בסוף נאלצתי לעבור ניתוח קיסרי . שכבתי מותשת ומטושטשת במחלקת יולדות וציפיתי לאהבה ש...  To the book