פרק שביעי: רטוריקה, דמגוגיה והונאה עצמית

144 פרק שביעי תשובות לשאלות שהאתגר הספקני מציב בפניהם, ומקווים בסופו של דבר להגיע אליהן בהצלחה . אך מה בינתיים עושים האנשים שאינן עוסקים במחקרים אלה ? או מה בינתיים עושים הפילוסופים והמדענים בחיי היום-יום שלהם ? כיצד מתמודדים עם סביבה אפיסטמית לא ודאית בשגרת יום-יום ? כיצד אפשר לשרוד בעולם, ללא ידיעה ויכולת להכירו ? כיצד האדם שורד ביום-יום, בידיעה שהחושים, הזיכרון, השכל, התודעה, הלוגיקה והשפה שלו מוטלים בספק אפיסטמי ולא מאפשרים לו להכיר / לדעת באופן ודאי את הממשות הסובבת אותו ? כאן למעשה מגיע השלב שבו האדם, ככל הנראה מחוסר ברירה, נאלץ להשתמש במנגנון הישרדותי ( קיומי ) המוכר לרובנו, הונאה עצמית . בלשון מפורטת יותר, האדם יצא מבורות אפיסטמית, ואחרי אלפי שנים של חקירה מאומצת וחיפוש אחרי האמת והכרת הממשות, הגיע לאי-ודאות אפיסטמית בעקבות הספקנות ( העתיקה והמודרנית ) וכעת, מחוסר ברירה, מתחיל הוא לעסוק ( במודע או במובלע ) בהונאה עצמית ככלי הישרדותי ( קיומי ) , וזו כדי למקסם את יכולתו לשרוד בסביבה החברתית והטבעית שבה הוא חי ופועל כפרט . העידן הפוסט-מודרני שאליו אנו נחשפים בימים אלה, יכול אולי ב...  To the book