כבוד לחייו הממשיים של הילד

94 | מקרב ומרחיק ׀ בועז צבר 4 כי אם לכבוד ממשי לאופני חייו ומופשטת ( נוסח זו של רוסו ) "לאהבת הילדות", הפשוטים של הילד ביום - יום ( בפרקסיס ) : מאת המחנך נדרש כבוד לבערותו של הילד ; כבוד לעמל למען דעת ; כבוד לכישלונות ולדמעות ; כבוד לקניין הילד ותקציבו ; כבוד לתעלומות ולהיסוסים של עבודת הגידול הקשה ; כבוד לשעה החולפת עתה, ליום הזה . כי באפס כישרון אנו מחלקים את השנים לבשלות הרבה או מעט . ( קורצ'אק, ,1996 עמ' 365 ) אמונו של הילד בעולם המבוגרים נוצק אז כאשר הוא חש כי דעתו נחשבת וכי עולמו ומה שבו זוכים להכרה ולהערכה אמיתית . ברוח זאת הגן קורצ'אק על זכותם של הילדים להחזיק בכיסיהם ובמגירותיהם הנסתרות בחפצים אישיים ולייחס להם ערך : "צדף פעוט הוא חלום על נסיעה לים ; בורג וכמה חוטי ברזל – הזיות גאות על טיס ; עין של בובה שבורה מזמן, מזכרת יחידה של אהבה שאיננה ולא תהיה עוד . תמצא גם תצלום של אם, ושתי פרוטות מסבא שהלך לעולמו, עטופות בנייר משי ורוד" ( עמ' 216 ) . הכרתו של המחנך בערכם של החפצים ויכולתו לראות את משמעותם עבור הילד היא ביטוי של כבוד אל שורש הווייתו של הילד, תנאי לשיקום יכולתו להרגיש ש...  To the book