|
|
פרק שני : העצמי הכוזב והדיאלוג הכוזב - החיים הלשוניים של נפגעות גילוי עריות | 41 הפיצולים באישיותו . . . ועד מהרה יקשה עליו מאוד לקיים קשר עם החלקים המפוצלים, שכל אחד מהם מתנהג כאישיות נפרדת שאינה יודעת אפילו על קיומם של האחרים, מבלי להתבלבל" ( עמ' 199 - 207 ) . המוטיבציה של נפגעות להשתתף בדיאלוג החברתי היא ברורה מאליה – השפה היא מסגרת ההתפתחות, הפעולה והצמיחה של העצמי . הדיסוציאציה משרתת את הנפגעת כדי שתוכל לקחת חלק בסביבה הלשונית הדיאלוגית . הפגיעה, טאבו לשוני, נותרת מפוצלת או מנותקת מן החלק המתפקד באישיותה של הנפגעת . חלק זה יכול להיבנות דרך הדיאלוג החברתי ולאפשר לנפגעת להבנות ״עצמי״ כלשהו . הפיצול והדיסוציאציה מצילים את הנפגעת מפני הפסיכוזה, שמייצרת דיבור בשפה שאינה יכולה להישמע במסגרת הדיאלוג החברתי, או לחלופין מפני בדידות לשונית מוחלטת ( שתי אופנויות דיאלוגיות שיידונו בהמשך ) . ישנן מטופלות עם חיי חברה פעילים, חברויות במקום העבודה 1 , אחת ואפילו קשרים זוגיים – המסתירות לחלוטין את הפגיעה . כך למשל, ענת ממטופלותיי, תיארה שנים של עבודה במוסד לנערות במצוקה, שרבות מהן סבלו מפגיעה מיני...
To the book |
|
|