|
|
פרק שני : העצמי הכוזב והדיאלוג הכוזב - החיים הלשוניים של נפגעות גילוי עריות | 37 העצמי של הנפגעת מתעצב בעולם הלשוני - חברתי מתוך התמודדות עם קונפליקט לשוני עז . מצד אחד, השתתפות בדיאלוג החברתי היא תנאי להבניה של העצמי . אולם בהקשר חברתי כזה, שבו כל דיבור אותנטי הוא הרסני, אין לנפגעת ברירה אלא להשתמש בדיאלוג באופן לא - אותנטי . ניתן לדבר, אך לא על הפגיעה ; ואפילו – לעיתים ניתן לדבר על הפגיעה, אך לא את הפגיעה . למשל, פעמים רבות אנחנו פוגשים באישה המספרת על פגיעה חמורה, גילוי עריות, אך אינה מגדירה אותה ככזו, אלא משתמשת במילים המייפות את המציאות ומקטינות את המעשים ( "התעסקו איתי", "היה משהו בינינו" ) . לעיתים נשים מספרות את פרטי הפגיעה שלהן, אולם הרגש המלווה את הסיפור אינו מתאים ומצמצם את המשמעות של המעשים . ילדות מדווחות על הפגיעה במילים המלוות בחוויה דיסוציאטיבית ומנותקת . כל אלה הם אופנים של דיבור על הפגיעה שאינם "מדברים אותה" ממש – שכן הם אינם כוללים חלקים מהותיים מהחוויה . אופני תיאור כאלה מאפשרים לשומע בדיאלוג החברתי להתייחס לפגיעה דרך הפרשנות המצמצמת והמקטינה שלה, וכך היא אינה מערער...
To the book |
|
|