חסד פצוע: קריאה מחודשת של הברית החדשה ב'הבשורה על־פי יהודה' לעמוס עוז

162 המדינה״ והסופרים הישראלים שנולדו בארץ − מנהל למעשה במשך כל שנות יצירתו חשבון עם אירופה הנוצרית, לעיתים בצורה גלויה יותר ולעיתים סמויה ( מבחינה זו שונה עוז מבן דורו א"ב יהושע המחפש את 244 הסיבות לאנטישמיות במבנה הנפש היהודי, חסר הזיקה לטריטוריה ) . הדבר שמסביר את הלהט של עוז, מעבר למקום שתופסת ירושלים על קרעי הקודש המפוזרים בה, הוא הסיפור המשפחתי : מחקריו של דודו יוסף קלוזנר ההיסטוריון ( "הדוד יוסף" ) שעוררו את חמתם הן של יהודים והן של נוצרים בספריו ישו הנוצרי : זמנו חייו ותורתו ( 1922 ) ו מישו עד פאולוס ( 1951 ) . באחת ממסותיו בשנת ,2000 "ממלא מקומו של ישו בא לירושלים", מעיד עוז על הסביבה המשפחתית שלו שעיצבה את תודעתו ביחס 245 לנצרות : קרובי משפחה מבוגרים, פליטי מזרח אירופה נוהגים להסתכל לצד שני כשהם עוברים ליד כנסייה . אחדים מהם נכנסים ללחץ למראה צלב או אפילו לשמע צלצול פעמוני כנסייה רחוקים . בילדותי הייתי שואל אותם שאלות על ישו ושומע תשובות חמקניות . אצל אחדות מדודותיי, למשל, דיבורים על ישו ודיבורים על סקס עוררו בדיוק אותה תגובה : למה שלא נדבר במקום זה על משהו נעים ? כשהייתי בן ש...  To the book