ההכרה באחר: הנפש והמוסר

141 היא משהו שאינך מכיר בעצמך ואתה רואה באחר . ועד שלא יכיר הממונה בדבר הזה בתוכו, לא יכיר בה ( הנושא מהדהד את עיסוקם של 224 עמנואל לוינס ודרידה המאוחר בסוגיית המוסר והכנסת האורחים ) . כמו ב כלאדם , כדי שיהיה הקונפליקט המוסרי מוחצן, כוחות הנפש המופשטים מגולמים לצד זה או לצד אחר . גיבורנו נוטש את הבית ואינו מקדיש לזה מחשבה מיותרת ; גם אין הוא תוהה מה קרה בין הבן של יוליה רגאייב לאמו ; הוא מעין עיוור צבעים . אמו צריכה להזכיר לו שזו אחריותו כלפי העובדת הזרה, וגם המזכירה מנסה לעורר אותו . המספר מאפיין אותו כמי שיש לו "חורים שחורים", כמו שאומר בעלה של המזכירה על ידיעותיה של בתו במתמטיקה − וגם כאן מתקיימות תבניות ההכפלה וההדהוד . חוקרי הדרמה ( פרנסיס פרגוסון ואחרים ) מדברים על שלושה מומנטים במבנה הדרמה, שהאמצעי בהם הוא הפסיון − זהו שלב ההתהפכות אצל הגיבור מפעילוּת לסבילוּת ( בלטינית, בדומה לעברית, יש קשר סמנטי בין הפועל "לסבול" ובין "סביל" ) . אגב, גם הפסיון של ישו הוא אותו שלב שבו הוא הופך מפעיל לסביל ) : פתאום הגיבור תופש שמשהו נכפה עליו, סוג של שליחות ; כמו אומר, אני עבד למשהו חזק ממני ( ...  To the book