|
|
138 דין-וחשבון" . בהמשך הדרמה כלאדם אומר למוות : "באמת אין לי זמן 219 גם בספר של לחשב חשבונות . / חזור מחרתים, אז אתן לך דו"ח" . יהושע מעשה באדם שצריך לתת דו"ח ולהגיש חשבון, כלומר חייב לעשות חשבון נפש . בשיחה האחרונה עם מנהל החשבונות מְבצע המְספר ריאליזציה של הצירוף הכבול "ניהול חשבונות" . על שאלתו של מנהל המפעל, מי יממן את החזרת הארון של העובדת הזרה לירושלים, עונה הממונה : "אז אני אחזיר אותה לירושלים על חשבוני . אני לא עשיר, אבל גם לא עני . ובתור ממונה על משאבי אנוש אני גם מוסמך לתת לעצמי הלוואה קטנה מקופת המפעל . אבל מה יהיה, אדוני, עם האנושיות היקרה לך ? היא לא תהיה שלמה . כי מה יכתוב עליך הנחש ? 220 − המְספר מתריס כנגד הקהל שנרתעת ברגע האחרון ? " ( עמ' 237 ) הרואה במו עיניהם : אנחנו יודעים לעשות חשבון, לסכֵּם מספרים, ולא לעשות חשבון נפש . צריך לזכור שבימי הביניים הייתה הדרמה כלי חינוכי : תיאטרון היה אמצעי דידקטי . את מחזות המוסר והמיסטריות נהגו להציג על גבי קרונות . בצאתם מן הכנסייה יצאו השחקנים לחצר, ולהצגה שימשו העגלות הנוסעות − עגלות תצוגה שעליהן היו חברי הגילדות מעלים את המיסטר...
To the book |
|
|