אבנר טריינין − נומינוזיוּת ארצית

98 דבריו ומשליו של בן-האלוהים, אלא במציאות הממשית − בשדה ובכרם, בלחם ובדגים − כמסורת הנבואה המקראית . מפתח לדיון בשירת טריינין יהווה שיר חסר כותרת שנכלל במחזור השירים 'אוקלידום', מחזור שבו המשורר בונה את עולמו החדש במתכונת פסאודו-אוקלידית, כדוגמת ״נְקֻדָּה לִנְקֻדָּה, קַו לְקַו, מִשְׁפָּט לְמִשְׁפָּט, / הָחֵל בַּיְסוֹדוֹת וְסַיֵּם בַּטָּעֻיּוֹת / / [ . . . ] בְּתִקְוָה / כִּי מַשֶּׁהוּ מִזֶּה בְּכָל זֹאת נָכוֹן / וְכִי יֵשׁ לְנָכוֹן מוּבָן כָּלְשֶׁהוּ״ . והנה השיר : "אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינִים וְאֵינָם רוֹאִים" ( יוחנן כ' ) וַאֲנִי אוֹמֵר : אַשְׁרֵי הָרוֹאִים וְאֵינָם מַאֲמִינִים כִּי לְאֵל יָדָם לְהוֹעִיל דָּבָר לְהַצִּיל מֵחֻקֵּי הַדְּבָרִים, עַל כֵּן לֹא יִקְּחוּ אֶל לִבָּם . כִּי אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב . וְכָל הַמֵּשִׁיב גּוֹרֵעַ . אַשְׁרֵי הָרוֹאִים מֵהִרְהוּרֵי לִבָּם וְהוּא שָׁקֵט וְנִפְעָם, 162 נָע מֵחֶדֶר לְחֶדֶר . השיר נפתח בהצהרה שהיא לכאורה ה"אני מאמין" ( וליתר דיוק, ה"איני מאמין" ) של הדובר : צירוף של ודאות בדבר "החוקים של כל הדברים" וספקנות בדבר התועלת שתצמח מן הניסי...  To the book