קסם הגבול

22 זר יכול היה להיכנס רק אחרי מעשה של "ייהוּד" : המרת מילות צופן והכשרת הטרֵפה . הפואטיקה והפרקטיקה של ״ייהוּד״ הטקסט הנחו את המתרגמים . עיקור הקטעים הנוצריים המשיך להתקיים בתרגומים עד שנות החמישים והשישים של המאה העשרים . דוגמאות מובהקות הן התרגומים לעברית לדוסטוייבסקי, של האמן ומרגריטה לבולגקוב, או ספרו של אכסל מונתה, מגילת סן-מיקלה , שתורגם מחדש לעברית . כך, דרך משל, אמציה פורת, שחידש בשנות התשעים של המאה העשרים את התרגום של י"ל ברוך ל מגילת סן-מיקלה ( שהופיע בהוצאת אמנות בשנים תרצ"ה - תרצ"ו ) , מעיר שתרגם ושילב את הקטעים שהושמטו מן 11 המהדורה הראשונה, קטעים הרווּיים בפולחנים ובעניינים נוצריים . תרגומיהם של ספרי הילדים שעליהם התחנכו סופרי דור המדינה לא חמקו אף הם מן הצנזורה העצמית של המתרגמים . לפעמים עיקרו המתרגמים את היצירה, התעלמו והעלימו סממנים נוצריים ; לפעמים טשטשו, לפעמים גיירו . הציבור העברי הישראלי בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הסתייג ודחה כל מה שהזכיר תרבות נוצרית . כך סעודת חג המולד הפכה לסעודת ערב או חג החנוכה, והחזיר הפך 12 לתיש . היותן של הברית החדשה והנצרות בגדר טאבו...  To the book