קומץ מטורפים

132 חסד נעורים איננו פורץ — יותר מדי אנשים זרים מסביב — ועוד אין לי שיר משלנו . [ . . . ] אני עובדת עכשיו — מה יהיה הלאה אינני יודעת — נטליה ! שמעי את האמת מעבר למילים שנכתבו — עוול גדול מדי יהיה אם תביני אותי רע . הנה עוד בוורשה שמעתי ממך, כי את רוצה להיות מורה . כאן יש מקום מוגבל לפעולה, לנערה : מורה או חובשת, ומאידך — פועלת במושבה . בחשיבות ביצירה יתכן כי אלה שלוש יחידות שוות, אבל בשתיים הראשונות אנו מסוגלות ליצור משהו, ובאופן יותר עצמאי — אינדיבידואלי, ובשלישית אנו עלולות ללכת לאיבוד עד שנגיע למשהו . בפרספקטיבה נורמלית — לפי שעה — להיעשות עקרת-בית בחצרך שלך . [ . . . ] הרבה הצטבר בנפשי — אפשר להתחלק אִתך . אבל אחת אגיד לך : לו היית חושבת כבר לעלות [ . . . ] בלי אשליות , את תבואי עם אמך בעוד שנה-שנתיים, את צריכה להכשיר את עצמך . אם בשום אופן לא בתור מורה, הרי בתור חובשת . פה יש לזה ערך עצום אשר את לא מתארת לעצמך . קודם כל הן מועטות, שנית יש להן יחס כל-כך גרוע ( גועלי ) אל כל החולים . פה אפשר ליצור הרבה ועל נקלה ; החובשת כאן יותר חשובה מהרופא, כי אלה נמצאים רק בערים ובמושבות הגדולות ...  To the book