פדיון כפול של בן בכור

300 מסגרות מתעקמות עליהן אבותיך לפדותך בהן ובחמש סלעים שאמרה התורה [ . . . ] יצאתה מרשותינו לחולין לרשות אבותיך, והחפצים האלו עם חמש סלעים ייכנסו תחתיך לפידיונך לרשותינו, והמעות האלו יתחללו על החפצים האילו . ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על פדיון- הבן הזה הבכור . אם פדיתי כראוי, הרי יפה, ואם לאו הרי הוא פדוי כתורה 62 וכהלכה וכבקי שבישראל וכהתניית בית דין . הנוסח השני הוא כך : אפרוקתא דבכורא דברנשה, הך הוא שיטתיה [ פדיון בכור אדם, כך הוא שיטתו ] : מייתו דהב וכסף וכל מה דהוא משכח [ מביאים זהב וכסף וכל מה שהוא מוצא ] ושלוחי ציבורא כהנייא יהבין דהבא וכספא וחמש סלעים דפולרין לגו קנינקה ונסיין טליא [ ושלוחי הציבור הכוהנים נותנים זהב וכסף וחמשה סלעים של פולרין לתוך סלסלה ונושאים את התינוק ] , ואמרין לאבהתה הדין [ ואומרים לאביו ] ברך קדש הוא לרחמנא ודכהנייא, פרק את ליה [ בנך קודש הוא לה' ושל הכוהנים הוא, האם אתה פודה אותו ] ? " והוא אמר : אִין [ כן ] . וְאַת [ הכוהן ] אמר : הבן הבכור הזה קודש הוא [ . . . ] והכסף והזהב האילו חולין הן . ועכשו קבלו עליהן אבותיו שלבן [ של...  To the book