דמי פדיון־הבן

פרק עשירי : התמודדות עם יוקר דמי פדיוןפהבן 291 המשנה . בזמן המשנה כבר לא פדו בחמישה שקלים של זמנם, כי ערכו של השקל בזמנם היה כמחצית ערך שקל-של-תורה . לכן קבעו חכמים ש"חמישה שקלים" לפדיון-הבן יהיו על בסיס המָנֶה הצורי, ובלשון תנאים "חמש סלעים שלבן במנה צורי" ( משנה, בכורות ח ז ; תוספתא, בכורות ו יב ) . הסלע החליף את שקל-הקודש לצורך פדיון-הבן . ערכי המטבעות כפי שהם משתקפים בספרות 28 התלמודית בתקופת התנאים ובראשית תקופת האמוראים הם כדלהלן : 30 29 וחמישה סלעים ̶ 20 דינרים . אם כן, הסלע היה שווה ארבעה דינרי כסף, משקל הדינר היה כ- 57 . 3 גרם כסף, וסך דמי פדיון-הבן עלו אפוא לערך של 31 4 . 71 גרם כסף . כדי לקבוע אם סכום זה הוא גבוה או נמוך נשווה אותו להכנסתו של שכיר- 28 הטבלה מתוך מאמרו של דניאל שפרבר, "מידות ומשקלות", אנציקלופדיה עברית, כב, ירושלים תש"ל, עמ' 236 . 29 בתקופה זו היו בשימוש גם דינרי זהב, אך אלה נזכרים במקורות במפורש כ"דינר זהב" . על מטבעות התקופה ראו : Daniel Sperber , Roman Palestine 200 - 400 : Money and Prices . Ramat Gan 1974 , pp . 31 - 34 . מאה דינרי כסף היו שווים בערכם למ...  To the book