הפריעה — תקנה שהתחדשה

פרק תשיעי : משיכת ערלה ותקנת הפריעה 275 יתכן אפוא, שהפריעה לא נהגה מלכתחילה, והיא חידוש שנתחדש במשך הזמן . כנראה שהיא הונהגה בגלל משיכת הערלה, שהייתה ידועה מאז ימי המתייוונים ונהגה עוד בימי גזירות אדריינוס . כאשר אין עושים פריעה לא נפגע הקרום התחתון, וניתן למשוך את הערלה בניתוח, כפי שיתואר להלן . או אז מצמיח הקרום שכבת חפוי חדשה . תיקון הפריעה בימים שלאחר גזירות אדריינוס ביטל את האפשרות של משיכת ערלה . המצב של העור לאחר מילה שיש בה פריעה אינו מאפשר את המשיכה . תקנה זה הייתה אפוא חדשה, ועל כן ראו חכמים צורך לחזקה הן באזהרות והן בהדגשת חשיבות הפריעה . על המשנה "מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל" ( שבת יט ו ) , מוסיף הירושלמי : "תני : וענוש כרת" ( שבת יט ו, יז ע"ב ) . כדי לתת תוקף לדברים הוכיחו חכמים שחובת הפריעה היא מן התורה, והשוו את הפריעה למילה ממש . לשיטת רבי עקיבא דרשו "'הִמּוֹל יִמּוֹל' ( בראשית יז יג ) , מיכן לשתי מילות, אחת למילה ואחת לפריעה" . לשיטת רבי ישמעאל, שאינו דורש לשונות כפולים, דרשו : "'אז אמרה חתן דמים לַמּוּלֹת' ( שמות ד כו ) , אחת 37 למילה ואחת לפריעה . " ראיה שהפריעה ...  To the book