ג. כוס של בשורות ומפה של בתולין

פרק שמיני : טקסי לידה ונישואים ומעמד האישה 255 שחקו לפניה, העבירו לפניה כוס של בשורה או מפה של בתולים, אם יש לה עדים באחד מכל אלו — כתובתה מאתים", ועתה שואל התלמוד : "מאי כוס ( בבבלי הנוסח הוא "כוס" ולא "חבית" ) של בשורה ? " על כך עונה רב אדא בר אהבה ( מאמוראי הדור הרביעי בבבל ) : "כוס יין של תרומה מעבירין לפניה, כלומר : ראויה הייתה זו [ הבתולה ] לאכול בתרומה [ אילו נישאה לכוהן, בלא לחשוש שמא זינתה ] " . התירוץ הוא מוזר : הכלה עומדת להיכנס לחופה ובמעמד זה אומרים לה שהיא ראויה לחתן אחר ? ! אבל רב פפא ( מאמוראי הדור החמישי בבבל ) שאל שאלה הלכתית : "אטו [ = האם ] אלמנה [ שנשואה לכוהן הדיוט ] מי לא אכלה [ = אינה אוכלת ] בתרומה [ ולכן אין כוס זו מציינת בלעדיות של בתולה ] ? אלא אמר רב פפא : זו [ הכלה היא ] ראשית [ = בתולה ] כתרומה [ שהיא ] ראשית" . מצאו אפוא אמוראי בבל פרשנות סמלית למנהג של פעם . אבל די ברור מפרשנותם שכבר לא הכירו את המנהג . הפרשנות אפילו אינה רומזת כיצד המילה "בשורה" מתפרשת על ידי המילה "תרומה" . והנה בהמשך מביא הבבלי ברייתא אחרת, בשם ר' יהודה, בן דורו של אבא שאול : "תניא, ...  To the book