סיכום

פרק שביעי : גיל נישואים ומבנה חברתי 235 המורחב שימש כיחידת ייצור כלכלית-תעשייתית וכך התקיימו משקי בית של משפחות רחבות גם בקרב חסרי רכוש קרקעי . במאמר זה עשינו שימוש בממצאים אלה כדי להבין את גיל הנישואים ואת הפער בגיל הנישואים בין חתנים לכלות על-פי המצוי במקורות . תחילה סקרנו דעות של חוקרים על גיל הנישואים של בנים ובנות . ביחס לגיל נישואים של בנות מצאנו שלדעת סאלי בארון, ח"ז ריינס, שמואל ספראי, לאוני ארצ'ר ויצחק גילת נהגו להשיא בנות בגיל שתים-עשרה ופחות . רנון קצוף סבור שבתקופת המשנה הייתה נורמה של נישואי קטנות ונערות, אך קשה לעמוד מן המקורות על היקף התופעה . עדיאל שרמר אינו משוכנע שהייתה נורמה כזו . לדעתו נישאו הבנות בסוף העשור השני שלהן . גם טל אילן מגיעה למסקנה שבנות לא נישאו כשהן קטנות, והמקורות מראים שגם אחרי גיל עשרים מצויות רווקות . ביחס לגיל הנישואים של בנים קובעים בארון, ריינס, ספראי, ארצ'ר וגילת, שהוא היה בין שש-עשרה לשמונה-עשרה . משה דוד הר סבור שדעת חכמים הייתה שעל גברים להינשא בין גיל שמונה-עשרה לעשרים, אך, למעשה, נישאו כשהם יותר מבוגרים בגלל תנאים כלכליים . גם שמואל קרויס ...  To the book