ב. גישה אנתרופולוגית

208 מסגרות מתעקמות סבור שהסיפור על נישואי ר' עקיבא לבתו של כלבא שבוע והיעדרותו מן הבית עשרים וארבע שנים כדי ללמוד תורה ( בבלי, נדרים נ ע"א ; כתובות סב 41 , הוא ביטוי תרבותי לפשרה כאובה זו, שזוכה לביקורת מובלעת בין דפי ע"ב ) 42 התלמוד . כמדומני, שהמסקנה של קצוף שבנות נישאו בגיל שתים-עשרה ובנים נישאו בגיל עשרים, ושל שרמר שבנות נישאו בגיל עשרים ובנים מסביב לגיל שלושים, היא גורפת מדי . שניהם סומכים את ממצאיהם על דגם המשפחה הים תיכונית 43 ועל מחקרים שנעשו על המשפחה וגיל הנישואים בחברה ההלניסטית והרומית . אך הם לא נתנו את דעתם די הצורך על שוני בגיל הנישואים לפי מעמד ולפי תנאים כלכליים . בויארין יוצא, כאמור, מן ההבדלים התרבותיים שבין יהודי ארץ ישראל ובין יהודי בבל, אבל גם בהבחנה זו אין הסבר לואריאציות בגיל הנישואים המושפעות מתנאי הקיום . נראה לי, שאי אפשר לדבר על "תפיסת חז"ל" מונוליטית, או על נורמות אוניברסליות במשנת חז"ל . אנתרופולוג המבקש לדלות מתוך הטקסטים את שברי המציאות ולהרכיבם מחדש לכדי חטיבה אחת, חייב לצאת מתוך הנחה שאי אפשר לדבר על "גיל נישואים" בהכללה אפילו באותה חברה . אני מניח, על...  To the book