הבגד כמגשר בין עבר לעתיד

144 מסגרות מתעקמות 48 . בגדו של אדם הראשון ( "וַיַּעַשׂה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹמהלך ההיסטוריה כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" — בראשית ג כא ) מתואר באגדה לא כבגד פונקציונאלי, אלא כבגד מיתי . לדעה אחת בבבלי ( פסחים נד ע"א ) בגד זה לא נברא אלא בזמן הלימינלי של ערב שבת בין השמשות . כידוע, הזמן הלימינלי, וחברות לימינליות בכלל, כפי שהעריך את הדבר ויקטור טרנר, מאפשרים יצירת 49 . ובמדרש מאוחר, המסכם הרבה מןדברים נִסיים שאינם בגדר הטבע המוכר המדרשים העתיקים, מובא : "'כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא' ( בראשית ג י ) — מה היה לבושו של אדם הראשון ? עור של צפורן וענן כבוד מכסה עליו . כיון שאכל מפירות האילן נפשט עור צפורן מעליו, וראה עצמו ערום ונסתלק ענן הכבוד 50 . מעליו" וכיון שהבגד הזה הוא מן הזמן המיתי, ולא מן הזמן הריאלי, כפי שתיארה 51 — לא חלים עליו חוקי הזמן הרגיל . כבגד מיתי תופעה זאת יונינה גרבר-טלמון יש לו תפקיד מגשר על פני ההיסטוריה כולה : בגדו של אדם-הראשון אינו בלה ואינו כלה, הוא מועבר מדור לדור והוא בעל סגולות פלאיות מיוחדות . במדרשים קדומים אנו מוצאים רק חוליות אחדות ומפורדות של ...  To the book