תרבות ותפיסת זמן

110 מסגרות מתעקמות 6 הוסיפו להבנת הקשר שבין תפיסת הזמן לבין המבנה החברתי האנושיים והתרבותי . היוונים בתקופה הקלאסית וההלניסטית והרומאים בעולם העתיק עסקו בהיסטוריה כתחום אינטלקטואלי עצמאי, האשורים והבבלים כתבו כרונוגרפיה, אך לא היסטוריה, ואף המצרים לא עסקו בהיסטוריה . ספרות ענפה נכתבה על 7 משה דוד הֵר ציין האוריינטציה ההיסטורית של כל אחת מהתרבויות הללו . 8 כי התודעה ההיסטורית של עם ישראל בעולם העתיק מצויה בעמדת כבר, ביניים בין שני הקצוות שהוזכרו . במקרא מוצאים אנו היסטוריוגרפיה, אך לא היסטוריה לשמה . המקרא אינו מוסר עובדות היסטוריות לשמן, אלא מציג את התפיסה של השגחת האל בהיסטוריה . בימי בית שני מתחולל שינוי מסויים : לצד מורשת המקרא, כפי שהיא מתבטאת בספר מקבים א, למשל, חודרת המורשת ההלניסטית, שביטויה הוא בספרי היסטוריה כמקבים ב וכספריו של יוסף בן מתתיהו . 9 הגם שאפשר למצוא בספרות חז"ל הדים ועדויות לאירועים היסטוריים, הם עצמם לא ראו, כנראה, עניין בעיסוק בהיסטוריוגרפיה . יחד-עם-זאת, הייתה להם תפיסת עולם היסטורית, על-פיה הפיקו לקחים מן הידיעות ההיסטוריות 10 דרשות חז"ל בספרות האגדה הן עדות ל...  To the book