98 מסגרות מתעקמות ואחריות הדדית, מחד גיסא ; כפיפות להיררכיה של נביאים ואנשי חזון, של זקנים ושל מנהיגים האמורים לדעת את הדרך הנכונה, מאידך גיסא . איש השורה נקרא לפסיביות ולקבלת דין . היחיד "מקטין" את עצמו כדי שיהיה מוכן לקבל ולהתעצם . הוא נעשה כלי המוכן לקלוט שינוי בהוויה . המצב הלימינלי הוא הווה שאין לו המשכיות, ועל כן הוא מאופיין בסמלים של חוסר מיניות . הבחנה בין מינים פירושה פוריות, המשכיות וחיים ; חוסר מין פרושו קיפאון ואי-דיפרנציאליות . לכן נמצא בדרך כלל איסורי נישואים ופרישות מינית בחבורות כאלה . מצב הביניים הזה הוא, לפי טרנר, מצב של "לא עוד" המצב הקודם ו"עדיין לא" המצב החדש . על כן יופיעו בו-זמנית שני סוגים של סמלים המבטאים שני מצבים מנוגדים : סמלים של זלזול בגוף, הינזרות מהנאות, לבישת בגדים פשוטים וזהים שאינם מאפשרים הבדלי סטטוס ( אלה הם סמלי ה"לא עוד" ) ; וסמלים של תחייה ושל התהוות הכוללים מעשים של טהרת הגוף, כמו רחיצה וטבילה, ולבישת בגדים לבנים המייצגים תכונות של "לקראת" ( אלה הם סמלי ה"עדיין לא" ) . שתי מערכות הסמלים הבאות בו-זמנית, מבליטות את השניות של המצב שהוא מצב לימינלי,...
To the book