האחריות על האחרוּת: אסתר

75 הנבחרת והאחר השונא . המלך אחשוורוש מגלם את דמותו של 5 המן מזרע עמלק — את אב-הטיפוסאלוהים, ששמו נעדר מהמגילה ; האנטישמי ; ואסתר את דמות האישה המנהיגה בעזרת הגבר, מרדכי . ירושלים אינה נזכרת במגילה המתרחשת בגלות ( מלבד הרמז לכלי המקדש המבוזים במשתה המלך, בקריאתם בטעמי קריאת מגילת איכה ) . אך גורלה של ירושלים, האישה, החשופה במיתוס לחמת בן זוגה ולקנאת האחרים, זוכה כאן לפירוש מכונן . במגילת אסתר נוצרת הקבלה טעונה בין האישה ובין היהודי, החושפת את הממד הפרוורטי שבאנטישמיות ( פגשנו בו כבר בהתקפת עמלק, המפורשת כביזוי המילה של ישראל ) . שניהם, האישה והיהודי, הם "אחרים", מושאי תאווה קטלנית . הבעל אחוז החֵמה מתאווה לשלוט באישה — בגופה ובנפשה — עד מוות, והאנטישמי מקנא ביהודי הנבחר ומתאווה לחמוס את מקומו . שניהם, הבעל והאנטישמי, "מזוּוגים" אל ה"אחר / ת" בלהט יצרי, ושנאתם רוויה בהזיה כפייתית ש"האחר / ת" מאיים / ת על קיומם, ושרק השמדתו / השמדתה תשכך את איומו . הקְבלה לשונית מדגישה במגילת אסתר דמיון זה : סירובה של ושתי למלא את רצון המלך להופיע ( עירומה ) בפני קרואי המשתה מוצג כמלחמת מינים גלובלית : "...  To the book