הנס שבתוך הקופסה: שביעי של פסח

חגים 245 עם מטוסו במדבר סהרה ומבין הדיונות צצה דמותו של הנסיך הקטן . הנסיך ניגש לטייס ומבקש "אנא . . . צייר לי כבשה" . הטייס משרבט לו ציור מהיר והנסיך מציץ ומפטיר "כבשה זו נראית חולה מאוד", דבר שמצריך ניסיון ציור נוסף . שוב הנסיך מביט ואומר "זהו איל . יש לו קרניים . . . " . ועל הניסיון השלישי אומר הנסיך "כבשה זו זקנה מדי — רצוני בכבשה שתאריך ימים" . הטייס מאבד את סבלנותו ומצייר בקווים גסים מאוד קופסה ואומר "זוהי תיבה . הכבשה שאתה רוצה נמצאת בתוך התיבה" . לתדהמת הטייס הנסיך הקטן שמח מאוד . הוא מציץ דרך חורי ההצצה של התיבה ואומר "ראה, היא נרדמה ! " . וזהו מן נס קטן, הכבשה זכתה לחיים משלה, בדיוק אותה כבשה שרצה הנסיך הקטן . נדמה לי שלעיתים אנחנו לא מבחינים בניסים הללו של החיים . אותם ניסים קטנים שמצריכים חשיבה מחוץ לקופסה או אל תוך הקופסה . חשיבה שדורשת אמונה ביכולת לשנות דברים באופן שנראה בלתי אפשרי במחשבה ראשונה, אבל דוחפת לחשיבה מקורית ויצירתית . ההתחדשות מאפשרת פתיחה של מרחב חדש, מן שביל יבשתי בתוך ים גועש, שמאפשר לנו לחצות קושי שנראה בלתי אפשרי לחצייה . גם אנו נמצאים בתקופה של אתגרים ...  To the book