|
|
האזינו מבראשית 224 והיקפו גדול ורחב יותר מזה של הקריאה המסורתית . לטעמי, הקריאה הזו גם מהווה מבוא טוב יותר להפטרה של מנחה, המורכבת מספר יונה כולו ומפסוקי הסיום מספר מיכה . יונה הוא נביא המסרב להיות נביא ונהיה כזה בעל כורחו . אבל הוא נביא שנבואתו עתידה להתגשם . הוא נכנס בפאתי העיר נינווה, שהייתה “עִיר גְּדוֹלָה 31 הוא רק נכנס לקצה העיר, “וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹאלֵאלֹהִים מַהֲלַךְשְׁלֹשֶׁת יָמִים" . 32 ואז מנבא בקצרה ובחריפות, “עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה בָעִיר מַהֲלַךְיוֹם אֶחָד", 33 אבל זה לא בדיוק מה שהוא נדרש לעשות . הוא התבקש, “קוּם לֵךְנֶהְפָּכֶת" . 34 אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי" . האם באמת הנבואה לא התקיימה ? האם הוא באמת לא אמר את מה שהוא נתבקש להגיד ? הוא בהחלט קרא עליהם וציין שיקרה משהו גדול בנינווה . הוא, במחשבה מוגבלת, חד-כיוונית וחד-ממדית, אולי לא חשב שנינווה יכולה להתהפך גם במובנים שאינם הַחְרָבָה במובן של סדום ועמורה . והנה אכן קרה מהפך . אנשי נינווה הלכו וצמו “וְיִתְכַּסּוּשַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּאֶל א...
To the book |
|
|