|
|
ביאליק בעל גוף 213 7 דרך כמה מהן נמשכו ועברו מַחנות מַחנות של נשמות חיות,עולם מלא ; [ . . . ] ; וכמה מהן שמשו נרתיקין למכַניסמוס דק ומורכב מאוד של מחשבות עמוקות והרגשות נעלות בצרופיהן ובצרופי-צרופיהן הנפלאים ביותר . [ . . . ] יש שבמלה קטנה אחת נגנזה כל תמצית חייה, כל השארת נפשה של שיטה פילוסופית עמוקה . [ . . . ] יש מלה שהכריעה בשעתה עמים וארצות, מלכים הקימה מכסאותם, מוסדות ארץ ושמים הרגיזה ( שם, שם ) . הגילוי הנפשי העצום והנורא כרוך לבלי הפרד בהתגלות אלוהית — וביאליק משחזר כאן את מפגש-הבראשית בין אדם הראשון לאל בגן-עדן . המלה הראשונה נולדה בפיו של אדם הראשון בתגובה לקולו של האל ( "קול הרעם — קול ה' בכוח, קול ה' בהדר" ) וכביטוי לַתימהון ולחרדה שהִכו בו : "הברה פראית, מעין שאגת אריה, קרובה לקול 'רְר', פרצה אז מפיו מאליה — נאמר, בחיקוי לקול הטבע" — שאגה שהיא "הד נפש שנזדעזעה לכל מעמקי מצולותיה" ( שם, כב- כג ) . וכאן פותח ביאליק בסדרה של שאלות רטוריות נרגשות, שמהן עולה כי קריאה-שאגה זו של אדם הראשון ש"הביאה [ . . . ] גאולה גדולה לנפשו הנדהמת", שכן "נכרכה [ בה ] מסכת פלאים של הרגשות בראשית...
To the book |
|
|