ד. אדם, קין ונֹחַ

106 חמוטל צמיר "כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל" ( ב', ח'-ט' ) . העיצבון נזכר גם בקללה לאשה — "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִּי בָנִים" ( ג', ט"ז ) , כך שנוצר קשר אנלוגי בין פריון האדמה לפריון האנושי, בין הקושי והסבל הכרוכים בעבודת האדמה לאלה של הלידה . שלושה פרקים לאחר מכן, בסיפורי התולָדות שבפרק ה', מסופר על לידתו של נח, שנועד לתקן את הקללה : "וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹנֹחַ, לֵאמֹר, זֶה 14 יְנַחֲמֵנוּמִמַּעֲשֵׂנוּוּמֵ עִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּה'" ( ה', כ"ט ) — ועל כך אומר המדרש : "עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרשה, והוא הכין להם ; והיתה הארץ מלאה קוצים ודרדרים, כשזורעין חיטין, מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה" ( תנחומא, בראשית י"א ) . כלומר, ייעודו ותפקידו של נח הוא לנחם את בני-האדם, במובן של להקל על הסבל והקושי שבעבודת האדמה, ו / או לספק מנוחה לאדמה המקוללת ( או לנחם באמצעות המנוחה שיביא לאדמה ) . סיפור לידתו של נח בפרק ה' מאזכר אפוא במישרין את סיפור הגירוש מגן-עדן וקללת האל לאדם, וביחד הם פורשׂים תהליך בן שלושה שלבים : ב...  To the book