ד. לקראת קריאה חדשה של יצירת ביאליק

48 חמוטל צמיר תיאורטית והן מבחינה אידיאולוגית של תפיסת הלאומיות עצמה . כלומר, אני מבקשת להבין את שירתו של ביאליק בהקשרהּ, על מלוא המשמעויות, ההשלכות והגילויים של ההקשר הזה, שהוא התגבשות האידיאולוגיה הציונית כ"מכונת תשוקה" טוטאלית, טראנספורמטיבית, בה-בעת גופנית ונפשית, וגם מגדרית ותיאולוגית, המורכבת משלל התשוקות המניעות זו את זו וחותרות להוליד מחדש את העם ואת הזהות היהודית . ביאליק עוסק בשירתו בתשוקות האלה ובתהליכי השינוי האלה, בבניית עצמו בד בבד עם בניית האומה, והוא גם, כפי שנראה, משתוקק להוליד אותה במו גופו ונפשו, מתוך ייסוריו, דמעותיו ושיריו . וראוי להדגיש : ביאליק אמנם נקרא תדיר "אבי 34 אך למעשה, האומה", בעיקר בחייו ובביקורת המוקדמת על יצירתו, יותר משהוא "אב" הוא משתוקק להיות אב ( לאומי ) , והתשוקה הזאת עצמה היא לב-לבה של זהותו ושל שירתו . וכאן יש להעיר : ביאליק עצמו אמר וכתב בהזדמנויות שונות שֶעול המשורר הלאומי כבד עליו ( למשל בעת ביקורו בארץ באביב 1909 ; ראו הולצמן ,2009 145 ) . אינני מטילה ספק שאכן כך אמר וכך הרגיש ( לפחות לפעמים ) , אך ודאי הוא שהיחסים בין דברים שאומר משורר בחיי...  To the book