|
|
שֶׁר יִזְּלוּ שְׁחָקִים אֲ יִרְעֲפוּ עֲלֵי אָדָם רָב הכנה להתגלות את המענה הרביעי פותח אליהוא בדומה למענהו הראשון . הייסורים לא נועדו לעונש, אלא לאזהרה . הם לא נועדו בהכרח לחוטא, אלא יותר מכך למי שבגלל מעמדו עלול לחטוא : לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ . וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי עֹנִי . וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ . וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן . אִם יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים . וְאִם לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ בִּבְלִי דָעַת . וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם . תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים ( ל"ו, ז - יד ) . אך לקראת סוף הפרק מוסיף אליהוא תוספת חשובה, שיש בה כדי להזכיר דברים שאמר אליפז במענהו הראשון, אך מזווית ראייה שונה, וחשוב ביותר להבין את כוונתו . גם אליהוא מוכיח את טובו של ה' אל ברואיו ואת העובדה שלא עזבם, מן הגשם שהוא מרעיף...
To the book |
|
|