פרק כג

ל כֵּן עַ מִפָּנָיו אֶבָּהֵל אֶתְבּוֹנֵן וְאֶפְחַד מִמֶּנּוּ על 'סדר הדין' במשפטו של הקב"ה מול האדם קשה למצוא קשר בין תגובתו של איוב למענה אליפז לבין תוכן דבריו של אליפז . אפשר שדווקא בעקבות הטחתו הקשה של אליפז באיוב, איוב מתייאש סופית מֵרֵעיו, ותגובתו היא כלפי הקב"ה בלבד, ואף שהוא אינו פונה אליו בלשון נוכח אלא בלשון נסתר . גם דבריו של איוב כלפי הקב"ה מתרככים, והם נעדרים במידה רבה את הבוטות שאפיינה חלק מדבריו כלפי הקב"ה במחזורים הראשונים . בפרק י' טען איוב, שאין לקב"ה זכות לשופטו, משום שהקב"ה הוא בעל הדין, התובע . איוב בפרקנו אינו דורש עוד, אלא את הזכות להגן על עצמו בפנייתו אל הקב"ה, אל שופט כל הארץ, השופט עתה גם אותו . והרי מותר לו לנידון, גם אם הוא עומד לפני שופט כל הארץ, ללמד על עצמו זכות ולהגן על עצמו . אך איוב חש שאינו יכול לעשות זאת : הֵן קֶדֶם אֶהֱלֹךְ וְאֵינֶנּוּ וְאָחוֹר וְלֹא אָבִין לוֹ . שְׂמֹאול בַּעֲשֹׂתוֹ וְלֹא אָחַז יַעְטֹף יָמִין וְלֹא אֶרְאֶה . . . ( כ"ג, ח - ט ) . עַל כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל אֶתְבּוֹנֵן וְאֶפְחַד מִמֶּנּוּ . וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי וְשַׁדַּי הִבְהִילָנִי ...  To the book