פרק יט

מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ . בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן ואני ידעתי גואלי חי תגובתו של בלדד בפרק הקודם הייתה חריפה כלפי איוב ללא תקדים . איוב מגיב על כך בפסוקיו הראשונים של פרקנו תגובה קשה ועצובה . בעקבותיה מתאר איוב בפרקנו בעיקר את בדידותו, לא רק מול רעיו, אלא גם מול משפחתו ובני ביתו ( נכדיו, שהרי בניו אינם בין החיים ) . יַחַד יָבֹאוּ גְדוּדָיו וַיָּסֹלּוּ עָלַי דַּרְכָּם וַיַּחֲנוּ סָבִיב לְאָהֳלִי . אַחַי מֵעָלַי הִרְחִיק וְיֹדְעַי אַךְ זָרוּ מִמֶּנִּי . חָדְלוּ קְרוֹבָי וּמְיֻדָּעַי שְׁכֵחוּנִי . גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי נָכְרִי הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם . לְעַבְדִּי קָרָאתִי וְלֹא יַעֲנֶה בְּמוֹ פִי אֶתְחַנֶּן לוֹ . רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי ( י"ט, יב - יז ) . לא ברור איך קרה דבר זה . אפשר שבני משפחתו האשימוהו במות עשרת בניו, ולכן ראוהו גם בתוך המשפחה כאויב . אפשר שהאמינו לרעיו של איוב, שטענו בדבריהם האחרונים, שבני איוב מתו בחטאי איוב עצמו . שמא חשדו בו שלא הקריב את הקורבנות...  To the book