פרק יד: תולדות עשיו

תנו רבנן : 'והנפש אשר תעשה ביד רמה' זה מנשה בן חזקיה, שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי . אמר : וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא 'ואחות לוטן תמנע', 'ותמנע היתה פלגש לאליפז' ( סנהדרין דף צט ע"ב ) . שני הפסוקים המובאים בפי מנשה אכן מפתיעים . בתיאור תולדות עשיו משולבת פסקה שלמה שמתארת גם את תולדות שעיר החורי שישב בארץ לפני בוא עשיו, וביניהם נזכר הבן לוטן . בסוף רשימת בניו של לוטן נזכרת לפתע גם אחותו : "וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן חֹרִי וְהֵימָם וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" ( לו, כב ) . בדומה, הכתוב לא מסתפק בהבאת בניו של אליפז - בנו בכורו של עשיו - אלא מזכיר שתמנע הייתה פילגשו : "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו" ( לו, יב ) . אכן, אזכור נשים אלו דורש פשר, אך אין זה אלא שיקוף לפסקאות נוספות בפרק שנראות במבט ראשון חסרות חשיבות . דבר נוסף שמושך תשומת לב מיוחדת הוא השילוב הכפול של הכותרת "וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו" בפרק ( פסוקים א, ט ) . הכותרת 'אלה תולדות' היא כותרת דרמטית בספר בראשית באשר היא רומזת לחלוקה הפנימית של החומש ולמעקב אחר השלבים השונים שיש בו . משום מה, עשיו הנדחה זוכה לשתי כ...  To the book