|
|
48 ואילולא מעשה הרמייהלמה שעלה מהנבואה שקיבלה רבקה כשהייתה בהריון, 49 של רבקה ויעקב, עשיו היה מקבל את ברכת ה' וממשיך את ברית אברהם . קריאה הפוכה הציע רד"ק . לדעתו, ברור היה ליצחק שיעקב הוא שימשיך את ברית אברהם . את עשיו הוא ביקש לברך בברכות אחרות לגמרי : לפיכך שאל יצחק מעשו בנו להביא ציד וייטב לבו בו ויברכנו, כי ידע כי צריך הוא לברכתו, כי לא היה איש הגון וטוב . אבל יעקב לא היה צריך לברכה, כי ידע יצחק כי ברכת אברהם לו תהיה וברית קיום הזרע המיוחד לאברהם, ובניו ירשו את הארץ, ואברהם גם כן לא ברך את יצחק ( פירושו לכז, ד ) . יושם לב להיפוך שרד"ק יוצר : את עשיו רצה יצחק לברך לא בשל מעלתו או בשל אהבתם המיוחדת, אלא כי "לא היה איש הגון וטוב" . גם אם לא מאמצים הנחה זו, עדיין קריאתו של רד"ק אפשרית בהחלט : יצחק מעדיף את עשיו אך לא מתכוון לתת לו את ברכת אברהם אלא ברכת עושר ושלטון . בדרך זו הלכה גם נחמה ליבוביץ, וגם היא טענה שברכת אברהם מחכה ליעקב ובסוף הסיפור יצחק מעניק לו אותה ללא מסכות וללא רמאות . הברכה שמציע כאן יצחק לעשיו - שגם אותה רבקה רוצה עבור יעקב - היא ברכת שפע ושלטון ארצי אך לא יותר מכך ...
To the book |
|
|