תאכלי. תנוחי. תתכסי. / שולה טולמן

תאכלי . תנוחי . תתכסי . 175 לפורים, קישוט הבית, אסתטיקה בהגשת האוכל, התגנדרות, איפור, תכשיטים . "מינימליזם עיצובי", כך אני מגדירה את טעמי, שמחה שנמצא לי ז'אנר . קווים ברורים, פשוטים, ישרים, כך אני מתארת את סגנונו של הבית שבו אני גרה . לחדש ? להחליף ? לשם מה ? הרי אפשר עוד להשתמש, אני מתפלאת . השקעה . מילה שאני צריכה להפוך בה . שאינה מובנת מאליה . נדמה שלהפך, אני נזהרת לא להשקיע עד הסוף, להותיר תמיד שולי ביטחון, לשמר אנרגיה . לשם מה ? למקרה חירום דמיוני ? אני יודעת : לעתים דווקא שימוש באנרגיה מביא להטענתה מחדש, כמו דינמו הטוען את עצמו . שימוש בדברים אינו מכלה אותם בהכרח, לעתים ההפך הוא הנכון : למשל שימוש בשכל, או בשרירים . ואנרגיה רגשית, מה יועיל חיסכון בביטויה ? יצמצם פגיעה אפשרית ? שהרי כמידת ההשקעה כך מידת האכזבה . כשהערך החשוב ביותר בחייו של אדם הוא החיים עצמם, אזי לערכים אחרים לא נותר מקום . 14 יום חורף . גשם מתדפק על החלונות . מזג האוויר סגרירי, מעונן, הרוח שורקת חרישית . אבי מביט דרך החלון בגשם היורד ומחכך כפות ידיו בהנאה . הוא לבוש בסוודר חם, מחייך, מדושן עונג מהטיפות הניתכות כמ...  To the book