חג שמח, עצבות

[ 268 ] על זקניהם וטפם, לארוחת ערב חגיגית . אדם עושה את חגו בביתו או בבית משפחתו ולא כשהוא סמוך על שולחן אחרים . גם ללא מצוקתם רחבת-הממדים של העולים החדשים, יש בחגים משהו דו-ערכי, ההופך אותם לפעמים למכשול בלתי עביר . החגים כמותם כימות החול, רק שהם תמציתיים ומרוכזים יותר, כמו שיום הולדת הוא תמצות וריכוז של שנת חיים שעברה . כל המעלות והמגרעות של ימות החול באות לידי הֶדְגֵּש מיוחד בחגים . יחסי משפחה ורֵעות, כשהם טובים בימות החול, משתבחים עוד יותר בחג, כשיש לאדם פנאי והזדמנות לטפח אותם . בדידות והרגשת נטישה מחריפים עד בלי די בחגים, כשמוכרחים להיות שמח . חודש וחצי לפני בוא החגים כולנו מתחילים לחלק את הזמן במונחים של לפני ואחרי החגים . אי אפשר לומר שהחגים יורדים עלינו במפתיע . לרוב האנשים יש מספיק זמן להכין את עצמם מראש, על פי תנאיהם המיוחדים . לא שהסדרים אלה אינם כרוכים בלבטים ובספקות ( ללכת גם השנה לדודה חיה או לבטל הֶסדר רב-שנים אבל עתיר חיכוכים ? ) , אבל בסופו של דבר מוצאים לעצמם רוב האנשים את הסביבה היותר- נוחה או הפחות-מכאיבה לעבור את החג . לחוג את החג זו כבר זכות יתר, השמורה רק לאנשים...  To the book