בנימין נתניהו, התִהיה כהנרי החמישי או כריצ'רד השלישי? — הספרות כמשל

[ 230 ]  כמה אירוניה עולה כיום מן השורות "יְרוּשָׁלַיִם תָּמִיד מְהַסֶּסֶת . . . אֵין 146 והרי ראש עיריית ירושלים פֶּלֶא, / תָּמִיד הִיא רוֹאָה אֶת הַגֵּץ וְהַקַּשׁ" . ראה את הגץ והקש ולא היסס . האם ביקש לראות את ירושלים בוערת ?  הספר הדק שמתוכו אני מצטטת נקרא 'אזור מגן ונאום בן-הדם' ( הוצאת סדן, ירושלים עיה"ק, תר"ץ ) . ברוח שיר אחר של טשרניחובסקי, "אומרים ישנה ארץ", משתוררות בי מעצמן המילים היכן הוא אזור המגן, ומי הוא כיום בן-הדם ; "הוֹבַשְׁתַּנִי ( ביישת אותי ) מֶלֶךְכּוּזָר", אמר 147 ואותן מילים חוזרות על פי ניגון משלהן . החכם היהודי למלך כוזר, שוב נתפסנו עושים מעשים הַמַּעֲטים חרפה . שירה צלולה מבטאת לא רק את המעשה המוחשי שהוליד אותה, אלא גם את המציאות העתידה להתרחש, אפילו אם הכותב לא העלה אותה בדמיונו . זה פשר הנגיעה במהות .  בימים אלה, שישראל הרשמית מנהלת את מלחמות קברי הקודש שלה, אני 148 נזכרת בדברי הנביא : "קול ברמה נשמע . רחל מבכה על בניה כי איננו" . אין רחל מבכה על בניה שאיחרו להשתטח על קברהּ, או משום שלא מילאו את חלל החדר בחלב נרות . יהדותי-שלי אומרת לי דבר אחד, והמון רב ...  To the book