ביאליק: משא ומתן עם גרמי השמים

[ 96 ] את הסברה שהמשוררים הִנם גם כסילים במידה כלשהי . במרוצת השנים, כשהרפרטואר הביאליקאי שנחשף לפנַי היה אותו מבחר המומלץ על ידי משרד החינוך לאלף את בני הנעורים תורה ודעת וגם כדי שיעברו את בחינות הבגרות, הרעימני ביאליק תרעומת כבדה . היטב חרה לי על דמעותיו הרבות, התלויות לו בראשי התיבות והשורות כאגודת פנינים, שֶנָּאֶה לאישה להתקשט בהן אולם לא כן לגבר . לשונו הכבדה, העשירה במשלים ותיאורים נרדפים, הוסיפה תרעומת חדשה על הראשונה ; ובכלל הייתי סבורה שאין שירה יפה ונבונה מזאת המצויה בקבצים 'שמחת עניים' ו'שירי המפולת והפיוס' ( יותר מכול רבתה חדוותי בשל הדיאלקטיקה המצויה כבר בעצם שמות הכרכים ) . בנוהג שבעולם שאדם מוסיף לו אויבים ורק לעתים רחוקות קונה לו אדם ידידים מאותם שנהג בהם זלזול בנערותו . מקרה טוב כזה קרה אותי ביחס לביאליק וזאת ממש בעצם השנים האחרונות . מעט-מעט חדלו להכעיסני דמעותיו של ביאליק, ואפילו אמירה כגון "וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְׁתַּכַּחְתִּי מִלֵּב / תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה" ( 228 ) , לא הייתה עוד בעיני כְּמַעֲטָה חֶרפה על בעליה . משעה שהשלמתי עם כך שביאליק מעולם לא ביקש ...  To the book