החלום והסָּפֵק: 'כל החלב והדבש' מאת נתן זך

[ 70 ] זך מדבר ללא הרף על מתיקוּת הערב, על מתיקוּת הרוח ועונות השנה ועל התחושות האנושיות המתלוות אליהם . הוא מדבר על "עוֹלָם טָהוֹר [ . . . ] / עוֹלָם שֶׁל יְלָדִים" ( 294 ) , כאילו היה מנסח את געגועיו, אולם חרף רצינותה של המשאלה אין זך מתעלם מן המגבלות לקיומה, ואחת הדוגמאות היפות לכך הוא השיר "אני אוהבת אותך ובוטחת" ( 294 ) . שיר זה, שנכתב בעקבות תוכנית רדיו של הבי-בי-סי על אוסטרליה והאיים הסמוכים לה, מספר על נערה שהבטיחה מתנה למלח אהובה, יוּקֶלֵילִי, שאינו אלא אגוז קוקוס ובו כתובת : אני אוהבת אותך ובוטחת . בתוך אותו עולם טהור שבּו כל איש במקומו, אנחנו מזדמנים ללווייתה של צעירה, שהיא, כפי שניתן לשער, אותה נערה מאוהבת . המשאלה נשארה בתוקפה ובטהרתה אולם קיומה לא ייתכן עוד . בריאיון אמר פעם זך, שניהיליזם אינו אלא הניסיון להמעיט או לטשטש במשהו את חומרתם של החיים, ולאור הגדרה זו הוא אחד המשוררים הפחות ניהיליסטיים שאני מכירה . נוסף לביטוי הנאמן והמדויק של מועקות החיים, מה שמציין את שירי זך הוא עוצמת המאבק לקיומה של התקווה וזאת מבלי שהמשורר ייאות להתפתות לניחומים הקלים של תקוות שווא . זך יכו...  To the book