פרק י

מ ש נ ה א מסכת נדרים 491 המנהג המקובל בגליל נשארה המאורסת בבית אביה עד הנישואין, בעלה לא היה חייב במזונותיה ולא נהנה ממעשה ידיה, וכמובן גם לא קיים עמה יחסי אישות . ביהודה היה הנוהג שונה בפרט אחד, הבעל קיים עם אשתו יחסי אישות 3 המנהג הגלילי נזכר כמנהג מפעם לפעם, אך עדיין היא נותרה בבית אביה . סתם, ועל המנהג ביהודה אנו שומעים רק ממקורות בודדים . המשנה שלפנינו מייצגת ומשקפת את המנהג הגלילי . איננו יודעים בוודאות האם למנהג יהודה היו השלכות גם בתחום הנדרים, אך להלן נעלה הצעה כזאת . מכל מקום, לפי המנהג הגלילי לאביה ולבעלה זכויות דומות . שניהם רשאים להפר "ביום שמעם" ללא כל נימוק נוסף . הבעל מפר כאשר היא בביתו, והאב בביתו . אין במקרא תשובות לשאלות מה הדין במקרה שהאישה כבר איננה נערה בתקופת האירוסין ( נישואי בוגרת ) . נערה מאורסה – לפי ההגדרה ההלכתית אישה כפופה לבעלה גם אם היא בת פחות משתים עשרה . כפי שראינו בכמה משניות גבול הבגרות ( 13 בזכרים ו - 12 בנקבות ) , כגבול כללי לכלל הנושאים ההלכתיים נקבע רק בתקופת האמוראים . בתקופת התנאים היה הגבול גמיש ותלוי בהתפתחות הנער / ה ובהבנתו או הבנתה את המצ...  To the book