פרק ו

מ ש נ ה ג מסכת נדרים 311 לפיכך, יש לסכם שאמנם השתמשו בשיטת השליקה שבה עסקנו במשנה הראשונה של הפרק לכלל מוצרי המזון, כגון ביצים : "ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות" ( תוספתא תרומות פ"ט ה"ה, מהד' ליברמן עמ' 156 ) ומקורות נוספים, או "גרעיני זיתים וגרעיני תמרים ששלקן" ( תוספתא עוקצין פ"ב ה"י, מהד' צוקרמאנדל עמ' 687 ) , וכן "עור חמור ששלקו" ( חולין עז ע"א ) , אבל עיקר השלק היה בירק . גם בשר שלקו אלא שצריכתו הייתה מצומצמת יותר, וממילא סתם שלק בלשון היום-יום הוא ירק . בבבל הייתה שליקת בשר רווחת יותר מאשר בארץ ישראל, שכן צריכת הבשר בארץ זו שסביבה אזורי מרעה הייתה גבוהה יותר . אפשר שמציאות בבלית מאוחרת השפיעה על נוסח המשנה כפי שגרסוה אמוראי בבל . ייתכן גם שעל התהוות הנוסח "בשר" במשנתנו השפיעה גם המציאות האירופית והצפון אפריקאית שבה חיו רוב מעתיקי המשניות, ושם הייתה תרבות צריכת הבשר מפותחת יותר . שלוק שני טועם אסור בכל השלוקים – "שלוק" הוא שם הפעולה כמו שפירשנו ברישא, והתוספת "אני טועם" מוסיפה לשלילה הכללית . מן הצלי אין אסור אלא מן הצלי שלבשר דברי רבי יהודה – בדרך כלל נכתבה מילה זו כשתי מילים,...  To the book