פרק ה

מ ש נ ה א מסכת נדרים 253 "השותפין" חל גם על שותפים אחרים, בין אם אלו האחים השותפים בכל רכושם ובין אם הם שותפים בבהמה מסוימת או בחפץ אחד . החצר נתפסת כרכוש משותף ולא כרכוש פרטי . אמנם ייתכן שבעתיד תתבצע חלוקה של הרכוש בין השותפים, אבל בשלב זה אין לפרט רשות מוגדרת בחלק כלשהו בחצר . השותפים גם אינם נתפסים כישות משפטית עצמאית, זאת בניגוד ל"עולי בבל" שיידונו להלן במשנה ד . רבי אליעזר בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו [ וזה נכנס לתוך שלו ] – המוקף נשמט בטעות, בשל הדומות, ונוסף מעל השורות . משפט דומה לזה שנשמט מופיע בהמשך המשנה לעניין דומה . לדעת רבי אליעזר בן יעקב החצר היא למעשה רכוש פרטי . כל אחד מהם נכנס לתוך חלק השייך לו . אמנם כרגע גם לשני זכויות כניסה זהות, אך לכל אחד בעלות שלמה ובלתי מופרעת . דומה שמה שמנחה את רבי אליעזר בן יעקב אינו תפיסה שונה של מהות השיתוף או של הבעלות החלקית, אלא אותה מגמה שאפיינה את המשניות הקודמות לאפשר חיים משותפים למרות הנדרים . הרי בתנאים אלו נוצרה מציאות בלתי אפשרית שבה יכול האחד למנוע מהאחר להתגורר בביתו ולהשתמש בחצרו . מגמה זו מובנת לאור פירושנו שרשאי אדם לאסור...  To the book