דיאלוג שני — סירוב הגואל לגאול (ה -ח)

311 | פרק ד ' הטקס שנעשה על פי המקובל בישראל באותם הימים . עצם ההתמקדות בשליפת הנעל מעבירה לקורא תחושה זו : לצד התרוממות התמונה למרחבי הדאגה שמרעיף בועז על רות , הפרוצדורה נעשית על פי הכללים המקובלים ועל פי מנהג ישראל ק . כך , גם אם בתמונת השער יש פריצה של גבולות החוק העתי בעצם הזיקה שיצר בועז בין חוק גאולת השדה — והנורמה הרגילים הפרוצדורה — וחוק הייבום ובעצם החלת החוק על נערה מואבייה הפורמלית נשמרת , והכול נעשה במסגרת המרחב המשפטי . ה כאקט בשנינות רבה מוסר המספר לקורא ששליפת הנעל נעשת לקיום חוזים הן בדיני גאולה והן בדיני תמורה = מקח וממכר . בכך רומז המספר לשני הנושאים שרוחשים מתחת לסצנה זו : גאולת הגואל האלמוני וקניין בועז . בין לכך ובין לכך יש לשלוף נעל , ובהיגד זה נעשית ההחלפה העדינה מגאולת הגואל את השדה לקניין בנוסף לתפקידה המשפטי נדמה שיש . בועז את השדה ואת רות סמלי . למרות ההתלבטות העתיקה - לשליפת הנעל תפקיד ספרותי נראה שהצדק 107 ) ח ( , " וַיִּשְׁלֹף נַעֲלוֹ " הנושא של המשפט א הו מי עם הטוענים שהגואל הוא שחלץ את נעלו ובכך ביטא את העברת גם אם חוק החליצה שבדברים כ " ה אינו קשור 10...  To the book